<h1>ראב"ן סימן שט"ו</h1>
<h2>דף עה:</h2>
והלוקח כלי תשמיש [של] הגוים צריך לטהרם, כדתניא הלוקח כלי תשמיש של גוים, ובכלי מתכות מיירי כדאמר ר' יעקב לדידי מיפרשא לי מיניה דר' יוחנן כלי מתכות אמורים בפרשת מדין אך את הזהב ואת הכסף וגומר אבל שאר כלי גוים לא בעי טבילה, כלי מתכות חדשים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין, דברים שנשתמשו בם ע"י צונן כגון כוסות וקיתוניות וצלוחיות של מתכות מדיחים ומטבילן והן טהורין, דברים שנשתמש בהן בחמין כגון היורות והקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין, דברים שנשתמשו בהן ע"י האור כגון השפודין והאסכלאות מלבנן באור ומטבילן והן טהורין. וכלי עץ של גוים וכן כלי חרש חדשים א"צ טבילה, וכלי זכוכית צריך טבילה דככלי מתכות דמי דאמר רב אשי הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להם תקנה ככלי מתכות דמי. וכלי מתכות של גוים שאולין כגון יורות ששואלין לסעודת נישואין מגעילן וא"צ טבילה, דאמר רב נחמן ל"ש אלא שלקוחין וכמעשה שהיה במדין שהוחלטו כליהם לישראל שצריכין טבילה כדכתב אך במי נדה יתחטא כלומר במים שהנדה טובלת יתחטא דהזאה לא מצית אמרת דאך חלק אבל שאולין מן הגוי לא בעו טבילה, אבל מישכן גוי לישראל כלי מתכות בעי טבילה דאמר מר בר אשי [אבא] מישכן לו גוי כסא דכספא ואטבלה, אבל הכפות של כסף צריכין הגעלה וטבילה דתשמישן ע"י האור שממרס בה כשמבשל הפילפל ושרי, וכלי חרס שנשתמש בו גוי אין בו תקנה לישראל שאין בלעו יוצא מידי דפנו לעולם, וכלי עץ של גוים כגון שנשתמש בהן גוי אם רוצה ישראל לטהרם מגעילן בכלי ראשון ולא בעי טבילה. וכל ימי תמהתי למה הנהיגו הראשונים להטביל כלי עץ וכלי מתכות בפסח. ויש לומר דאגב כלי מתכות חדשים הלקוחים מן הגוים דצריכין טבילה הינהיגו גם בישנים שאינן לקוחים ובכל הכלים.
